שוק ההון – אל תזגזגי

נעמי הייתה מתוסכלת. תיק ההשקעות שלה החל אמנם להתאושש מתחילת השנה, אבל היא חוששת שאנו ערב משבר נוסף – התמוטטותו של גוש האירו. היא שוקלת להעביר את כל השקעותיה למקום בו תרגיש בטוחה יותר. מק"מ, למשל, הוא אפיק סולידי יותר ממניות ואגרות חוב בהם היא מושקעת. מק"מ הוא מלווה קצר מועד, סוג של איגרת חוב שמנפיק בנק ישראל לתקופה של עד שנה. כהשקעה, מקבילה לפיקדון קצר טווח בבנקים. בגלל התקופה הקצרה ואיכות המנפיק, זו נחשבת להשקעה סולידית בעלת תשואה יציבה למדי – אך האם נעמי צודקת באינסטינקט שלה?

מתוך חשש להמשך הפסדים, היא מוכנה, כך אמרה, להסתפק בתשואה שנתית צנועה אך יציבה ובטוחה של כ-2%, העיקר לא להפסיד כסף. נתוני העבר מראים כי מי שנהג כך לפני המשבר של 2008 למשל, זכה אולי בשקט נפשי, אך הפסיד כסף.

ערכתי עבור נעמי את הסימולציה הבאה: מה היה קורה, אילו הגיבה באופן דומה ערב המשבר של 2008. נניח, כי גם אז היה החשש מנחה אותה למכור את השקעותיה ולקנות מק"מ.


כיוון שהמשבר הפיננסי של 2008 קרה בסוף ספטמבר, הנחתי שהיא הייתה מוכרת בסוף יולי 2008, כחודשיים לפני המשבר. מול זה בדקתי מה קרה למי ששמר על השקעות במבנה דומה למבנה ההשקעות הנוכחי שלה – 30% במניות
ו-70% באיגרות חוב.

לו מכרה נעמי את כל השקעותיה ערב המשבר של 2008 וריכזה מאז ועד עתה את השקעותיה במק"מ, היא הייתה מרוויחה כ-8% (תשואה מצטברת לפני מס בניכוי עלויות, על פי מדד המק"מ); לעומת זאת, מי ששמר על שילוב השקעות של מניות ואגרות חוב, יכול היה להרוויח (תשואה מצטברת לפני מס, בניכוי עלויות, על פי מדד ת"א100, מדד S&P500, שע"ח ומדד אג"ח כללי) כ-15%. עם זאת, תשואה זו הייתה מאוד תנודתית – בשיא המשבר היו הפסדים ולאחר מכן, רווחים גבוהים.
ברמה העקרונית התוצאה תקפה גם לו הבדיקה הייתה נעשית עבור מכירה בחודש אחר במהלך 2008, אם כי אז ההבדלים בין התשואות היו שונים.

התוצאה הזו אינה מפתיעה, והיא עולה בקנה אחד עם המצופה, גם כאשר מבנה השקעות מפוזר, מאוזן ובסיכון שאינו גבוה.

היסטורית, זגזוג הניב הפסדים

שנת 2012 לא צפויה להיות מזהירה מבחינה כלכלית. העולם המערבי וישראל ימשיכו להתמודד עם בעיות כלכליות ומבניות. הקשיים הכלכליים המתמשכים הם הסיבה, שהתשואה על השקעות סולידיות (מק"מ, פיקדונות וכד’) עדיין כל כך נמוכה. עם זאת, לדעתי, גוש האירו לא יתפרק. הערכתי היא, כי על אף ההתנהלות המרושלת עד כה של מנהיגיו, הפתרון יושג, והלחץ על שוקי ההון יוקל. לכן אני סבורה כי הסיכוי, שמבנה השקעות מעורב (מניות + אג"ח) יניב תשואה של יותר מכ- 2%, גבוה.

אולם, גם אם השווקים יתקנו, התנודתיות בשוקי ההון צפויה להימשך. הפתרון למי שאינו חי טוב עם התנודתיות אינו לצאת ולהיכנס על פי המצב בשווקים. הניסיון מראה, כי יציאה בתקופה של שפל וחזרה בזמן התאוששות עלולה לגרום להפסדים גדולים יותר. הסיבה לכך היא, שבדרך כלל, ההחלטה למכור מגיעה רק כשהירידות נמשכות כבר פרק זמן מסוים, וגם ההחלטה לשוב ולקנות מתקבלת לאחר תקופת כלשהי של עליות. כך עלול להסתבר, כפי שקורה לרוב, ששערי הקניה המחודשת גבוהים משערי המכירה, מה שגורם כמובן להפסד.

כדי להימנע מזיגזג של כניסה ויציאה על פי מצב השווקים, ערכתי עם נעמי סימולציה נוספת: ביקשתי ממה לנסות לצפות מה תהיה הרגשתה במצב ההפוך, כאשר השקעותיה מתרכזות באפיקים בעלי תשואה נמוכה אך יציבה (כמו המק"מ) בעוד שהשווקים מתקנים והתשואות על השקעות במבנה מעורב כמו זה שיש לה עכשיו, עולות במהירות.

אם תחושת החמצה תביא אותה לשוב ולקנות, כדאי שלא תמכור עכשיו. מאחר שלא הייתה בטוחה בתשובתה, סיכמתי עם נעמי שהיא תחכה עם השינוי ותבחן את המצב שוב בעוד כמה חודשים.

פורסם בסלונה,  6.2.12

לקריאה נוספת בנושא:
איגרות חוב קונצרניות , סיכון לא מבוקר או הזדמנות?


תגובה אחת על “שוק ההון – אל תזגזגי”

  1. מאת סיגל עופר:

    אהבתי את ההגדרה הממוסגרת
    לייק!

להגיב על סיגל עופר