נפתולי הריבית

הסטטיסטיקה מוכיחה: רובנו משקיעים סולידיים. כשליש מתיק הנכסים הכספיים של ציבור מוחזק במזומן ובפיקדונות בבנקים; כשליש נוסף מושקע באגרות חוב (מק"מ, אג"ח ממשלתי ואג"ח קונצרניות), והשליש הנותר – בעיקר מניות (בארץ ובחו"ל) וכן אג"ח, פיקדונות ונכסים בחו"ל. שנת 2012 מציבה אתגר גדול לניהול השקעות סולידיות. כדאיות של השקעות אלה היא פונקציה של הריבית, וזו נמצאת שוב במגמת ירידה.

בדומה למוצרים אחרים, גובה הריבית תלוי בביקוש ובהיצע. ואולם, יש במשק גורם מרכזי, בנק ישראל, המשפיע על הריבית הקצרה לשנה באמצעות קביעה של הריבית המוניטארית. זו משמשת אותו ככלי מרכזי לשמירה על יציבות המחירים, כפי שמגדירה אותה הממשלה (יעד האינפלציה).

השקעותינו בפיקדונות בבנקים, במק"מ וגם באגרות חוב מושפעות מהחלטות הריבית של בנק ישראל. ב-2011 העלה הנגיד את הריבית 4 פעמים במהלך החודשים ינואר- יוני, והוריד אותה פעמיים במהלך החודשים אוקטובר – דצמבר. נכון להיום עומדת הריבית המוניטארית על 2.75% לשנה.

ריבית בנק ישראל
באחוזים לשנה

כדי להבין את הזיג-זג הזה, צריך כאמור לבחון את התנהגות האינפלציה. ב-12 החודשים האחרונים (נובמבר 2010 עד נובמבר 2011) הייתה האינפלציה (השינוי במחירים הנמדדים באמצעות מדד המחירים לצרכן) 2.6%. לכן, אילו השנה הייתה מסתיימת עכשיו, האינפלציה השנתית הייתה בתחום יעד האינפלציה. ואולם בתחילת השנה הסתמן מצב אחר: האינפלציה הייתה בתוואי של מעל 4%, גבוהה משמעותית מהגבול העליון של היעד. לכן הנגיד העלה אז את הריבית.באותה עת הנגיד עוד לא ידע שהמשק כבר האט.

למעשה, מאז חודש מרץ, המשק הוריד הילוך. במקום על חמישי, הוא נע עכשיו בהילוך שני. אילו ידע זאת הנגיד, דומני שהוא לא היה מעלה את הריבית. לאחר כחצי שנה של האטה בצמיחה, היא החלה לקבל ביטוי גם במחירים. תוואי האינפלציה השתנה, והנגיד החל להוריד את הריבית.

זיג זג של ריבית אינו רצוי. על פי השקפת בנק ישראל, מדיניות מוניטארית משפיעה אחרי כשנה. לכן, שינויים תכופים במגמה של הריבית מקטינים משמעותית את השפעה שיש למדיניות המוניטארית. עם זאת, בגלל קוטנו של המשק, השינויים החלים בו יכולים להיות מהירים. לכן לא קל לנגיד לצפות נכון את המגמה.

נכון לעכשיו, הערכות החזאים במשק צופות ירידה נוספת של הריבית ל- 2.50%, רמה הנמוכה רק מעט מהרמה הנוכחית. ואולם השלכותיה של ההאטה מתגלות בהדרגה מכל פינה, ונשאלת השאלה אם ריבית של 2.50% היא הרמה המאזנת נכון את התנהגות האינפלציה מחד, ואת האטת הצמיחה מאידך. אני סבורה שלא, ויותר מכך אני חושבת שהריבית תמשיך לרדת מתחת ל-2.50%.

אם הריבית ב-2012 תהיה נמוכה, מרבית השקעות סולידיות יניבו תשואה (רווח) נמוכה. אנשי מקצוע ומבני דבר ינסו כנראה לשפר את התשואה על ידי מעברים בין אגרות חוב ארוכות וקצרות, ובין אגרות חוב שקליות וצמודות, אולם מעבר לכך, אסור להתלהב מ"פתרונות יצירתיים" לכאורה. המשמעות של כולם, ללא יוצא מן הכלל, היא העלאה של הסיכון.

אם אתם מוכנים לעלות את הסיכון, עשו את זה במודע ולאחר ניתוח מדוקדק של מרכיבי הסיכוי והסיכון. הגדלת סיכון אינו בהכרח צעד רע, רק צריך להבין את השלכותיו.

פורסם במעריב עסקים בטור בגובה העיניים, 22.12.11


כתיבת תגובה