ישנה או לא?

לקראת יום שני האחרון של כל חודש, מתנהל הטוטו הכלכלי: ישנה או לא? הנגיד. את הריבית.

בזמן הזה מלאכתו של נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, אינה פשוטה. הוא הממונה על יציבות המחירים בארץ. יציבות זו הגדירה הממשלה באמצעות יעד אינפלציה שבין 1% ל-3%. כלומר, תפקידו של הנגיד לדאוג שהאינפלציה השנתית לא תהיה נמוכה מ-1% ולא תהיה גבוהה מ-3%. המכשיר העיקרי שאתו מנסה הנגיד לנווט את המחירים אל תחום היעד הוא הריבית. אם האינפלציה גבוהה, הוא יעלה את הריבית. אם היא נמוכה, הוא יוריד.

כאשר הוא מעלה את הריבית, אנחנו בולמים את ההוצאות: האובר-דרפט יקר יותר, החזרי המשכנתא גבוהים יותר. פועל יוצא להקטנת ההוצאות יהיה היסוס מצד היצרנים והסוחרים לעלות מחירים. בנוסף, היצרנים, שגם הם ידרשו עכשיו לשלם ריבית יותר גבוהה, יחפשו לחסוך הוצאות במקום אחר, אולי אפילו לצמצם את מספר העובדים. התוצאה – האבטלה תעלה. בחיפושים של המובטלים אחרי מקום עבודה חדש הם יהיו מוכנים כנראה להתפשר על שכר. אם יש מובטל שמאיים על מקום העבודה שלי, גם אני אמתן דרישות לתוספת שכר. כמו כן, יצרניים גם לא ירוצו להשקיע בהרחבה של כושר הייצור. אחרי הכול אפשר במקום זה לשים את הכסף בבנק וליהנות מהריבית. כך המשק מאט, הצריכה יורדת, האבטלה עולה, השכר יורד ועליות המחירים מתמתנות.

כשהנגיד מוריד את הריבית, קורה הפוך – הצריכה עולה, האבטלה יורדת, השכר עולה ועליית המחירים מואצת. עם זאת, כפי שחווה כעת הכלכלה האמריקאית, לא תמיד כלי הריבית אפקטיבי מספיק.

ב-12 החודשים האחרונים הייתה האינפלציה (השינוי במחירים הנמדדים באמצעות מדד המחירים לצרכן) 3.4%. לכן, אילו השנה הייתה מסתיימת עכשיו, האינפלציה השנתית הייתה חורגת במעט מיעד האינפלציה. זהו שיפור לעומת החודשים האחרונים. עד חודש יולי השנה, האינפלציה הייתה בתוואי של מעל 4% – גבוהה משמעותית מהגבול העליון של היעד. לכן הנגיד העלה את הריבית ואף התריע כי הריבית צפויה להמשיך ועלות בהדרגה ל- 4% במהלך 2012.

באותה עת הנגיד עוד לא ידע שהמשק כבר האט. למעשה, מאז חודש מרץ, המשק הוריד הילוך. במקום על חמישי, הוא נע עכשיו בהילוך שני: השקל חזק, העולם האט והמצב המדיני הורע. אילו ידע הנגיד את זה, דומני שהוא לא היה מעלה את הריבית לחודש אפריל ולא היה שב ומעלה גם את הריבית לחודש יוני. הריבית הייתה נשארת על 2.5%, לעומת 3.25% היום.

לירידה בקצב השנתי של האינפלציה תרמה, נוסף על ההאטה בצמיחה, גם תנועת המחאה. השפעתה על המחירים מורגשת – מחירי המזון ללא פירות וירקות שברו מגמה של עלייה מתמשכת וירדו בחודשים יולי-אוגוסט בכ-1%. רק מחירי הדיור נשארו עדיין עקשניים, בתוואי של עלייה. להערכתי גם הם עומדים להיכנע ללחץ ולשנות מגמה. ברגע שזה יקרה, האינפלציה שכבר ירדה מקצב שנתי של 4% לכ-3% תרד אף למטה מזה – אל תחום היעד.

לכן, בטוטו הכלכלי, דעתי היא שהוא יוריד את הריבית. אם לא החודש, בקרוב. ההערכה כי הריבית בגוש האירו ובארה"ב לא צפויה לעלות עוד תקופה ארוכה מאפשרת לו להוריד. יותר מכך, אם ההאטה בצמיחה תימשך ואם מחירי הדירות יעברו לירידות צפוי הנגיד גם להמשיך ולהוריד את הריבית במהלך שנת 2012. הצפי לתוואי של הורדה בריבית הוא בגדר חדשות עבור רבים, ויכול להשפיע על כל אחד. לדוגמה, מי שצריך הלוואה או משכנתה עשוי לקבל אותה יותר בזול. לעומתו, מי שיש לו יתרה חיובית בחשבון צפוי לקבל עבורה פחות.

פורסם בטור "בגובה העיניים" ("צופה פני עתיד") במעריב עסקים, תחת השם "טוטו פישר", 26.9.11


כתיבת תגובה