להתגבר על הפחד מהמספרים

על פי רוב נוח לנו שמישהו אחר עושה עבורנו דברים. במיוחד כאשר מדובר בטיפול ברכב, בהחלפת נורה, בניווט בכביש וגם, כמובן, בניהול כספים.

מספרים מפחידים אותנו – שריד מההתמודדות הבלתי אפשרית עם תרגילי המתמטיקה בבית הספר. ומהו ניהול פיננסי, אם לא שוב המתמטיקה הארורה ההיא…

אבל יש עוד עניין, ניהול חשבון פיננסי, מחייב אותנו להתנהל בצורה הגיונית ולא רגשית. וזה, לפעמים, קשה מאד. שנים רבות חייתי במחשבה שרצוי לי להתעלם מחשבון הבנק שלי, כי מה טוב כבר יכול לצמוח מזה, במיוחד כש-90% ממנו אני לא מבינה. אז זהו, זה לא עזר לי כשהבנק ביקש שאצמצם את האוברדרפט.

אני גרושה, אם לשני ילדים ואין לי רקע בכלכלה. לפני שנים הכה בי הצורך בניהול החשבון הפיננסי. את הצעדים הראשונים והלימוד המר עשיתי בעצמי. רציתי לשתף בניסיוני את מי שנמצא היום במקום בו הייתי אז.

חשבון הבנק

הלקח הראשון שלמדתי היה, כי עלי לחיות בשלום עם חשבון הבנק שלי. מאז, למרות הרתיעה הראשונית, אני אתו בקשר פעם בשבוע. בהתחלה, אני הסתכלתי עליו, הוא הסתכל עלי וכלום לא קרה. עוד פעם ועוד פעם – עד שלמדתי להבין אותו, על כל סעיפיו ורכשתי לאט לאט שליטה עליו. הבנתי שהתעלמות ממנו לא תקדם אותי (לצערי) לשום מקום.

מאז, יש לי טבלה חודשית ובה שני טורים: טור הכנסות וטור הוצאות חודשיות ואני משתדלת למלא אותו מבלי לרמות (את עצמי, כמובן)…

כרטיס האשראי

באיזשהו שלב ירד לי האסימון כי עדיף לנהל את כל ההוצאות דרך כרטיס האשראי. גם את תשלומי החשבונות (ארנונה, מים, חשמל והדוחות, אוי, הדוחות).

היתרון בשימוש בכרטיס האשראי על פני תשלום במזומן, הוא היכולת המצוינת לעקוב אחרי ההוצאות, וזה לדעתי שם המשחק. כל עוד אני בקשר עם ההוצאות שלי, לפחות פעם בשבוע, המכה עם הסרגל על הידיים מידית ואפקטיבית. אם בא לי לרכוש שמלה חדשה ב- 500 ₪, אני מתעוררת עם ההנג-אובר, כשאני מסתכלת על ריכוז ההוצאות.

הכלל הבסיסי, שהנהגתי לעצמי, ושעזר לי לסגור את המינוס, היה שהוצאות שוטפות לא קונים בתשלומים. מאד מאד מפתה לקנות את השמלה (ההיא) בתשלומים, למזעור נזקים מידיים. אבל בפגישה שבועית עם הרכישה המופרעת ההיא (ומי בכלל לובש את השמלה הזאת?) למשך מספר חודשים (כמספר התשלומים), מעצבנת ברמות, תאמינו לי…

רכישה בתשלומים

את האפשרות לרכישה בתשלומים אני שומרת להוצאות מיוחדות (ולעיתים בלתי צפויות), כמו רכישת מוצר חשמלי, נסיעה לחופשה, או להבדיל, לתשלום עבור דוד החשמל שהתקלקל. כשאני כבר מבצעת עסקת תשלומים, אני מבקשת לדעת את מחיר המוצר במזומן. כך אני יודעת מהו "הקנס" שאני משלמת על הפריסה לתשלומים. למדתי, שחשוב לדעת את גובה הקנס, על מנת שלא להתפתות לרכוש בתשלומים קניות מיותרות.

ספקי שירותים

אחד הדברים שלמדתי להיזהר ממנו הוא ספקי שירותים: חברת הכבלים, ספק האינטרנט, חברת הסלולר, העיתון היומי, חברת הביטוח ועוד. עם כולם אנחנו בחוזה התקשרות, בתנאים מיוחדים, כמובן – התנאים שפיתו אותנו לרכוש את השירות. אבל אנחנו שוכחים, שהתנאים הם לתקופת זמן מוגבלת. בתום התקופה הזאת, הם מעלים את מחיר ההתקשרות. אנחנו כמובן מיודעים על כך בדף החשבון האחרון (כי אחרת הם עוברים על החוק), אבל מי בכלל שם לב? אז זהו. מהרגע ששמתי לב, חסכתי המון כסף. שוב התמקחתי, שוב קבלתי הנחות, שוב הסתיימה התקופה, וחוזר חלילה.

לסיכום: ניהול חשבון פיננסי הוא בראש וראשונה ניהול מעקב שוטף וגלוי (מידי, לצערנו) על התנהלותנו הכספית. חשיפת החולשות הקטנות (ולפעמים הגדולות) שלנו קשה לדעתי יותר אפילו מההתמודדות עם הפחד מהמספרים. הבקרה העצמית שלנו הכרחית, לא בקטע של הלקאה עצמית. היא הכרחית על מנת שאנו נשלוט בחיינו ולא שהם ישלטו בנו. ניהול פיננסי בסיסי יאפשר לנו להגדיל את יכולתנו הכספית ולהעלות את רמת החיים שלנו.

ע. (השם שמור אצל מנהל האתר)


תגובה אחת על “להתגבר על הפחד מהמספרים”

  1. מאמר נכון מאוד !!!
    דרך אגב, לא רק אצל נשים. בתור רואת חשבון של בעלי עסקים רבים, אפילו עצמאים שנדרשים להיות עם היד על הדופק בכל מה שקשור לחשבון הבנק לעתים נמנעים מלעשות זאת. יחד עם זאת, התגמול למי שמוכנים להשקיע את הדקות הספורות במעקב על החשבון הוא עצום ! ויכול להתבטא בחסכון משמעותי. דבר נוסף שהייתי מוסיפה הוא להכין גיליון אקסל ובו פירוט של כל הנכסים מול כל ההתחייבויות, מעין הצהרת הון קטנה, וכך לראות את ההתפתחות של הנכסים נטו אשר בתקווה גדלים עם הזמן. בדיוק כפי שיש לעקוב אחר החשבון, ניתן לרשום את כל הפקדונות, היתרונות בפנסיה, בקופות הגמל וההשתלמות למול ההתחייבויות כולל האוברדראפט ולהתחיל לנהל אותם. מאמר מצוין.

כתיבת תגובה