האם להשקיע בזהב?

לאחר שחצה את רף 1,500 הדולרים, כמעט שלא חולף שבוע מבלי שישאלו אותי על דעתי בנוגע להשקעה בזהב. אני מוכרחה להודות, שאני מאוד מחבבת זהב – על תנוכי האוזניים, סביב הצוואר או על האצבעות. עם זאת, כשמדובר בהשקעות, הזהב אינו נכס שמניב תשואה או משלם ריבית תקופתית. מניות נושאות תשואה (עליית ערך או חלוקת דיווידנד) עקב מהרווחים של החברות שהנפיקו אותן; אגרות חוב משלמות ריבית תקופתית. לעומתן. השאיפה לצבור רווחים מזהב מבוססת על הערכה, כי משקיעים אחרים יחשבו שמחירו צריך לעלות. לזה אנחנו קוראים ספקולציה (ושלא תטעו, אין רע בספקולציה, כל עוד מודעים לסיכון).

בשל תכונות כמו נדירות ועמידות היווה הזהב לאורך ההיסטוריה יחידת חישוב כלכלית בסיסית, ושימש כאמצעי תשלום ואמצעי לצבירת הון. במהלך השנים ריתק הזהב אנשים רבים. האלכימיה, האפשרות התיאורטית להפקתו ממתכות זולות ממנו והבהלה לזהב של המאה ה- 19בארה"ב הן רק דוגמאות לכך.

בעבר זהב עמד בבסיס רוב המטבעות. בסיס זה נקרא "תקן הזהב". על פיו ביטאה יחידת מטבע משקל מסוים של זהב. מטרתו של תקן הזהב הייתה למנוע צמיחה אינפלציונית של היצע הכסף (הוא מונע היצע מזומנים בלתי מוגבל. אם אין זהב, לא מדפיסים כסף).

השימוש בתקן הזהב הוסדר בהסכם עולמי בפעם האחרונה לאחר מלחמת העולם השנייה בהסכם ברטון-וודס (על שם העיירה בארה"ב בה נחתם). ההסכם המדובר קיבע את ערכם של מטבעות בינלאומיים מול הדולר האמריקני, ואת הדולר האמריקני קבע ברמה של 35 דולר לאונקיית זהב. הוא נועד במקור לקדם יציבות מוניטרית בינלאומית. המדינות השותפות להסכם קיבלו על עצמן לשמר את ערך המטבע שלהן במרווח קטן לעומת הדולר (שער חליפין קבוע), ולהחזיק שער זהב במקביל.

ואולם חסרונותיו של תקן הזהב הוכחו כגדולים מיתרונותיו, ובתחילת שנות ה- 70 בוטלו הקשרים בין מרבית המטבעות לבין הדולר ובין הדולר לזהב. נמצא כי כוחות השוק, קרי ההיצע והביקוש, מהווים אמצעי מוצלח יותר בקביעת שערי הריבית, היצע הכסף והבסיס המוניטארי. תקן הזהב, אגב, נחשב כאחד הגורמים לפרוץ המשבר הכלכלי העולמי של סוף שנות ה-20 של המאה ה-20.

לאחר שהמערכת הפיננסית התנתקה מבסיס הזהב זינק מחירו, ובשנת 1979 הוא הגיע למעל 1,700 $ במחירים של היום. מי שבחר להשקיע אז בזהב הפסיד לאורך למעלה מ-20 שנה. בשנת 2001 היה מחירו של הזהב נמוך ב-80% (!) ממחירו ב-1979.

מחירים ריאליים/1 של זהב
דולר לאונקיה במחירי 2011

/1 2011 – ממוצע ינואר יולי.   המקור: הבנק העולמי.

היום זהב משמש בעיקר את תעשיות התכשיטים, האלקטרוניקה (משום שהוא מוליך חשמלי, עמיד בפני קורוזיה, רך ונוח לעיבוד) וכן ברפואה. ספקיות הזהב הגדולות ביותר הן סין. אוסטרליה, ארה"ב ודרום אפריקה. צרכנית הזהב הגדולה ביותר היא הודו. בנקים מרכזיים וגופים בינלאומיים כקרן המטבע מחזיקים עדיין כחמישית מסך הזהב שהופק עד היום כחלק מהרזרבות שלהם.

ווארן באפט, המשקיע האגדי, אמר על הזהב (בתרגום חופשי ובהתאמה למחירים הנוכחיים), כי אם ניקח את כל הזהב שנכרה אי פעם, ניתן יהיה למלא בו קובייה שמידותיה 20.5 מ ' בכל כיוון (אורך, רוחב ועומק). במחירים של היום (כ-1,800 $ לאונקיה), שוויו עומד על כ-9 טריליון $. בכסף הזה ניתן לקנות את כל שטחי החקלאות של ארה"ב, לרכוש 7 חברות דוגמת אקסון מובייל (חברה מתחום האנרגיה, בעלת שווי השוק הגדול ביותר מקרב חברות ה- S&P500) ולהשאיר חלק מהכסף לצרכי נזילות. אם יוצע לי לבחור ביניהם – להתבונן כל ביום בקוביית זהב של 20.5 מ"ק, לגעת בה בחיבה מדי פעם, או להשתמש בשוויה – קרא לי משוגע, אבל אני אבחר באדמות החקלאות ובאקסון מוביילס. אני מאמצת את דבריו בחום.

פורסם בטור "בגובה העיניים", מעריב עסקים 1.9.11


כתיבת תגובה