השקל וההטיה הביתית

בשבוע שעבר עסק טור זה בסיבות העיקריות לחוזקו של השקל ולתיסוף המתמשך שלו מאז 2007 ועד היום. יתרונותיו של השקל החזק, הוזלה ניכרת של מוצרים מיובאים רבים, הוצגו מול חסרונו המובהק, פגיעה במגזרים שלמים, עד כדי סגירה. אולם אלו אינן התוצאות היחידות של התהליך.

השלכה נוספת של התיסוף המתמשך היא התבצרות הישראלים בהשקעות בניירות ערך ישראלים, תופעה המכונה בשפה המקצועית בשם "הטיה ביתית". זו אינה תופעה ישראלית ייחודית, אך אצלנו היא מגיעה לממדים רחבים יותר. על פי בנק ישראל, נכון לסוף מאי השקעות בחו"ל מהוות 18% מסך תיק הנכסים של הציבור, וכ-23% ממרכיב המניות שבו (כחצי מהמקובל במשקים בעלי מאפיינים דומים).

הטיה ביתית עומדת בסתירה לאחד מכללי הברזל של ניהול השקעות – פיזור ההשקעות, אשר נועד להקטין סיכון. אם היו מציעים לכם השקעה בחברה מצליחה או השקעה בסל של 100חברות, הייתם מרגישים כנראה נוח יותר עם הסל, על אף שהתשואה עליו צפויה להיות נמוכה יותר. ההיגיון הפשוט שלכם היה אומר, כנראה, שאם משהו יקרה לחברה הראשונה, ההשקעה שלכם עלולה להיפגע, אבל אם משהו יקרה לאחת החברות בסל, יש עוד 99 כדי להבטיח את השקעתכם.

רעיון דומה עומד גם מאחורי פיזור השקעות בין מדינות, במיוחד כאשר המשק המקומי קטן, מתמחה וחשוף לסיכונים גיאופוליטיים וסיסמיים. שוקי ההון בעולם נפתחו עבורנו, הישראלים, באופן מעשי רק ב-2005, כאשר המס על רווחים מהשקעות בניירות ערך זרים הושווה למס על רווחים מניירות ערך מקומיים. עד 2005, ברוב התקופה, שילמנו מיסים רק על רווחים מניירות ערך זרים, ואילו על רווחים מניירות ערך מקומיים לא שילמנו מס.

אפליית מס זו הקטינה את המוטיבציה שלנו להשקיע בניירות ערך זרים (בחו"ל). דא עקא, תקופה קצרה לאחר שנפתחה בפנינו סוף סוף האפשרות המעשית להשקיע בחו"ל, החל השקל מתחזק, וכל מי שניסה להרחיב את פיזור השקעותיו לחו"ל, ספג הפסדים בגלל התיסוף (העליות שם לא הדביקו את הירידה בשער החליפין).

ניהול השקעות בפיזור גיאוגרפי הוא חשוב, ובתקופה זו של שקל מתחזק הוא מורכב מאוד. אומנם הצורך הוליד בשוק פתרונות מסוימים, כמו תעודות סל "שמגיירות" את ההשקעה בחו"ל לשקלים, או קרנות נאמנות שמאזנות עבור המחזיקים בהן את החשיפה למטבע חוץ, אולם אלה פתרונות חלקיים. חוסר הרצון של הישראלים להשקיע בחו"ל מעצים מצידו את התחזקות השקל, כיון שהביקוש למטבע חוץ לא גדל מספיק (ניירות-ערך בחו"ל, מה לעשות, קונים במטבע חוץ ואנחנו לא מגדילים את רכישות המט"ח באופן מספק).

בסיום המאמר של השבוע שעבר תיארתי את הכוחות הכלכליים אשר יפתרו לאורך זמן את בעיית חוזקו של השקל. כשזו תיפתר, יש לקוות שגם ניהול ההשקעות שלנו ישתכלל. עד אז, אל תוותרו לגמרי על השקעות בחו"ל, במיוחד אם אתם חוסכים לטווח ארוך או במידה שיש ברשותכם כספים במטבע חוץ (כספי שילומים, לדוגמה) שאינכם ממירים לשקלים, כפי שמצאתי אצל חלק מלקוחותיי.

פורסם בטור "בגובה העיניים", מעריב עסקים 21.7.11


כתיבת תגובה