המשק הולך קדימה או אחורה?

גם אצלנו בחדר הכושר יש סוג של פרלמנט. לא סביב קפה או ארוחת בוקר, אלא סביב המכשירים. הבוקר הדיון היה האם המשק הולך קדימה או אחורה.a-car-race-at-the-colorful-road-vector

אסוציאטיבית נזכרתי בנתיבי איילון. כשאני נוסעת לעבודה, התנועה כבדה – מתקדמת, אבל לאט. כך גם כלכלת העולם  -  מתקדמת, אבל לאט. כמתבקש מהתכונות הישראליות שלי, אני לא רוצה להרגיש פראיירית. לכן אני בוחרת מכוניות שנוסעות במקביל אלי בנתיבים אחרים, כדי לדעת אם הנתיב שלי זוחל. אני משתוקקת להתקדם, להגיע, ומה שמטריד אותי זה המרחק שנותר והמהירות היחסית שלי בהתאם לתנאי הדרך. כמה מרחק כבר עברתי לא באמת מעניין אותי.

אם במקום תנועה נחשוב על צמיחה – הגידול בתוצר לנפש, ובמקום מכוניות בנתיבים סמוכים נחשוב על מדינות ה- OECD, הרי שיחד אתן גם המשק הישראלי נע קדימה. הבעיה היא, שבנתיבים הסמוכים נעים בקצב יותר מהיר.

מי שמתפעל מהמשק הישראלי, מסתכל אחורה – כמה מרחק גמענו; מי שמתוסכל מהמצב הכלכלי מסתכל לצדדים – איך עוקפים אותנו. לגיטימי לשאול אם זה באמת חשוב. הרי בסוף כולם מגיעים. אז זהו, שלא. כשלא מתקדמים בקצב מהיר מספיק, הבעיות נערמות. אין מספיק משאבים לטפל בהכול. יעידו על כך הנכים, החולים במסדרון ואפילו מי שמכלה את שעותיו בפקק.

נושאים: ,

כתיבת תגובה