מגמה מדאיגה

מדעני מוח נהנים כל פעם מחדש מעוצמת ההפתעה שלנו כשאנו נחשפים לתעתועי המוח. הם מראים, כי אם אנחנו לא מצפים לראות משהו, סביר שלא נראה אותו, גם אם יתרחש מול עינינו. כך, המאמץ הרב שהשקענו כולנו בשבוע שעבר בהרגעה עצמית, לאור נתוני הצמיחה הפושרים, גרם לנו לפספס אות אזהרה חשוב מאין כמוהו: לאחר 10 רבעים של צמיחה גבוהה רשמו 99% מהמשק האטה מדאיגה בצמיחה.

הצמיחה ברבע הראשון של השנה עמדה על 3% (במונחים שנתיים) ביחס לרבע הקודם. חשוב להדגיש, שאלו רק אומדנים מוקדמים, ונתונים מדויקים יותר יתפרסמו בחודש הקרוב ובחודש שאחריו. לכאורה, במצב העולמי הנוכחי, צמיחה של 3% זה לא רע: היא נמוכה רק במעט מהצמיחה בשני הרבעים הקודמים, גבוהה משמעותית מהצמיחה בגוש האירו, שלא צמח כלל, ודומה המונחים לנפש לארה״ב: אמנם ארה"ב צמחה ב-2% בלבד, אך קצב גידול האוכלוסייה שם נמוך בכ-1%, וגידול אוכלוסייה הוא מנוע צמיחה (כל יום צריך ל״האכיל״ נפש נוספת).
ואולם ממבט מעמיק יותר בנתונים עולה, כי אם מנכים מצמיחת התוצר את צמיחת התוצר של חברות הזנק (start ups), קצב הצמיחה ברבע הראשון עמד על 1.9% בלבד. קצב צמיחה של פחות מ-2% לא נרשם במשק הישראלי מאז שיאו של משבר הסאב-פריים ב-2009, ובעשרת הרבעונים שחלפו מאז הייתה הצמיחה הממוצעת של התוצר בניכוי חברות הזנק כ-5%. אם הצמיחה תמשיך בקצב של פחות מ-2% גם ברבעים הבאים, השלכותיה יהיו קודם כל בתחום האבטלה.

תוצר חברות הזנק מהווה פחות מ-1% מהתוצר של המשק, ורמתו היום נמוכה ביותר מרבע בהשוואה לרמתו לפני עשור. לכן קשה להניח, שהענף יכול להניע את הצמיחה של כלל המשק מעבר לרביע או שניים. בגלל האופן שבו תוצר הענף מחושב ונרשם, הוא תנודתי מאוד: ברבע הראשון של 2012 הוא תיקן ועלה ביותר מ-1000% במונחים שנתיים, לאחר שצלל בכ-90% ברבע קודם. לכן, על אף משקלו הזעיר, יש לתנודתיותו החזקה השפעה על נתוני הצמיחה. ברבע שחלף הוא תרם למעלה מ-1% צמיחה.

אולם, לתוספת צמיחה  שמקורה בחברות הזנק  אין כמעט השפעה על התעסוקה. התעסוקה והאבטלה במשק קובעים ה- 99% האחרים. היסטורית בישראל, אם צמיחתם נמוכה מ-4%-3%, היא אינה יוצרת מספיק מקומות עבודה כדי לקלוט את כל המצטרפים החדשים לשוק העבודה. אמנם מיתון מוגדר רשמית רק כשיש שני רבעונים רצופים ללא צמיחה, אולם אצלנו עולה האבטלה עוד הרבה קודם לכך. לכן משמעות האומדנים הראשונים שהתפרסמו היא, שאם תימשך המגמה שנחשפה, המשק עלול להיות חשוף לאבטלה הולכת ועולה עוד השנה.

התפרסם במעריב עסקים, בטור "דעות", 24.5.12


3 תגובות על “מגמה מדאיגה”

  1. מאת מירה אידלס:

    קשה לומר שאהבתי, אבל עניין לקרוא את מה שאנו שומעים מכל עבר.
    אין צמיחה וכל התקוות או ההצהרות היפות על המדיניות הכספית המוצלחת שלנו – הוא תלוי דבר שנראה כרגע רעוע למדי
    מירה

  2. מאת מירי קיכל-בלנקשטיין:

    אני מסכימה לגמרי

  3. מאת מירי קיכל-בלנקשטיין:

    אם נתונים לא ניתן להתווכח.
    שאלתי כאזרחית האם קברניטי המדינה , קובעי מדיניות חיינו ,
    מחוברים למציאות זו ואיך הם נערכים אל מול הנתונים האלו? שר האוצר של מדינת ישראל מתגאה בכך שאיננו צופה כלל בטלויזיה,
    טלויזיה היא תקשורת זמינה בינלאומית שמשדרת מצב עדכני מה קורה בעולם?
    כיצד ניתן לנהל כלכלה מבלי להיות מחובר לשאר הויות העולם?
    כל חברה מודרנית דואגת שבראש הפירמידה יעמדו אנשים בעלי "אינטלגנציה רגשית גבוהה" וזוהי לא תכונה מפותחת אצל מקבלי ההחלטות הכלכליות של מדינתינו.
    חשוב שכתבות כאלו יפורסמו ויהיו כראי למקבלי החלטות, ואולי יגרום להם להקשיב יותר ליועצים כלכליים שקצת יותר מבינים מהם?…..

כתיבת תגובה