הסיבות לחוזקו של השקל

מאז 2007 ועד היום, למעט בשיאו של המשבר העולמי במהלך שנת 2009, השקל הולך ומתחזק. כצרכנים התהליך הזה עושה לנו רק טוב. מוצרים רבים מיובאים, והתחזקות השקל מוזילה אותם עבורנו. רק לאחרונה, למשל, רכשנו למשרדינו כיסאות תואמים לאלו שקנינו לפני 4 שנים. מחירם הפעם היה זול ב-17%.

עם זאת, מול הנאת הצריכה עומדת הפגיעה במגזרים יצרניים במשק, לעתים עד כדי סגירתם. בהשוואה ללפני חמש-שש שנים, התחזקות השקל מגיעה לכ-23% לעומת הדולר ולכ-13% לעומת האירו, שני המטבעות העיקריים הן בייצוא והן בייבוא.

שער החליפין של השקל נקבע כמו מרבית המוצרים על-ידי ביקוש והיצע. ביקוש גבוה למטבע חוץ מביא לפיחות (היחלשות השקל) והיצע גבוה מביא לתיסוף (התחזקות השקל). היום הריבית במשק עדיין נמוכה במונחים היסטוריים, אך גבוהה מאוד בהשוואה לריביות בארה"ב ובאירופה.

כל משקיע פיננסי שמסוגל להעמיד ביטחונות יכול לקחת הלוואה בדולרים בריבית נמוכה בחו"ל, להמירה לשקלים, להשקיעה בפיקדון או מק"מ וליהנות מריבית הגבוהה בכ-2% ויותר מהריבית שיצטרך לשלם על ההלוואה שלקח. אבל, להשקעה כזו יש נקודת תורפה והיא שער החליפין של השקל מול הדולר בנקודה שאותו משקיע ירצה לממש את ההשקעה (למכור). ביום המימוש, הוא ודאי יחפוץ להחליף את השקלים בדולרים, להחזיר את ההלוואה הדולרית ואת הריבית עליה וליהנות מרווחיו.

אולם, אם בזמן הזה יהיה פיחות והשקל ייחלש, העלייה בשער החליפין תכרסם ברווחיו – בשער חליפין גבוה יותר הוא יקבל עבור השקלים פחות דולרים.

יתר על כן, אם הפיחות יהיה גבוה מ- 3%-2%, שהם הרווח שלו מהפרשי הריבית, הוא עלול אף להפסיד.

פיחות של 3%-2% אינו הזוי, במיוחד לאור התיסוף החד בשקל בשנים האחרונות. אם יתחולל פיחות שכזה שער החליפין יעלה בסך הכול לכ-3.55 שקלים לדולר לעומת כ-3.4 שקלים כיום.

למרות זאת, היקף ההשקעות הדומות במהותן לתיאור לעיל מגיע לעשרות מיליארדי שקלים. 3 גורמים מעניקים למשקיעים תחושת ביטחון כי לא יפסידו. הראשון הוא שבשנים 2010-2009 היקף הייצוא היה גדול יותר מהיקף הייבוא (עודף במאזן תשלומים). עודף הייצוא הביא לעודף היצע של מטבע החוץ, אשר שימש ככרית ביטחון למשקיעים מפני פיחות. השני, המשקיעים עצמם: מטבע החוץ שהם מזרימים למטרות השקעה בארץ תורם תרומה לא מבוטלת להתחזקות השקל.

הגורם השלישי הוא התנהגות הדולר בעולם. זו  תלויה בריבית בארה"ב, שאינה עולה כרגע, בעוד שבמקומות אחרים (אירופה למשל) היא כן עולה. פער הריביות שנוצר מחליש את הדולר.

בימים אלוה מצב זה מתהפך. היקף הייבוא גדל מהר יותר מהעלייה בהיקף הייצוא. בסוף השנה או בתחילת 2012 צפויים השניים להתאזן, שכן הייצוא לא יגבר על הייבוא, ולא יהיה היצע עודף של מטבע חוץ. המשקיעים יאבדו בהדרגה את כרית הביטחון שלהם גם אם עד אז ימשיכו פערי הריבית להתרחב.

יתרה מכך, לקראת סוף 2012 כשהריבית בארה"ב תתחיל לעלות, פערי הריבית יחזרו להצטמצם (הריבית בישראל צפויה להגיע עד אז לרמה המשקפת את מצבו הכלכלי של המשק). או אז יבחן חוזקו של השקל מול מציאות הייצור מחד והצריכה מאידך. אני חוששת כי נגלה, שהשקל התחזק יותר מדי.

פורסם בטור "בגובה העיניים", מעריב עסקים 14.7.11


כתיבת תגובה